צוואות וירושות
סוגי צוואות
החוק בישראל קבע ארבעה סוגים שונים של צוואות בלבד.
- צוואה בכתב יד. כתובה כולה בידי המצווה, וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. סעיף 19 לחוק הירושה קובע שהצוואה תשא את תאריך עריכתה, בכתב ידו של המצווה.
- צוואה בפני עדים. נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת ע”י המצווה בפני שני עדים כשירים, ערוכה בשפה שמובנת למצווה. סעיף 20 לחוק קובע כי המצווה יצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ויחתום. באותו המעמד חותמים גם העדים, על מנת לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות מודפסת, אך החתימות יהיו בכתב ידם של המצווה והעדים.
- צוואה בפני רשות. נאמרת בעל פה או מוגשת בכתב לשופט, לרשם לענייני ירושה, לחבר בית דין דתי או לנוטריון. אם היא נאמרת בע”פ, היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד והגורם לעריכתה.
- צוואה בעל פה (צוואת “שכיב מרע”). סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי אם המצווה נמצא על סף מוות (או רואה עצמו במצב זה), הוא רשאי לצוות, בפני שני עדים. על העדים לרשום את מילותיו בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך ונסיבות עריכתה. צוואה בעל פה בטלה לאחר 30 ימים, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה, והמצווה עודנו חי.
